<h1>סמ"ק הלכ' ברכות סימן קנ"א</h1>
<h2>דף לה.</h2>
אמרינן בפרק כיצד מברכין שעל כל פירות האילן מברכין עליה' בפה"ע ולבסוף בנ"ר: חוץ מחמשת המינין הכתובי' בפרש' והן ענבים תאנים ורמונים ותמרים וזתים, שהוא מברך עליהם לבסוף ברכה אחת מעין שלש: ועל פירות הארץ כגון קטניות וכיוצא בו, ועל הירקות מברך תחילה בורא פרי האדמה, ולבסוף בורא נפשות, ודברים שאין גידולן מן הארץ כגון בשר, גבינה דגים ובצים וחלב ודבש וכן השותה מים לצמאו וכיוצא בהן בתחלה מברך שהכל, ולבסוף בורא נפשות רבות.
וכלל לידע מאי קרוי עץ כל היכא שמלקט הפרי ובאותו ענף עצמו גדל פרי אחר הוא עץ ואי לאו הוי עשב: צוקר"א פסקו הלכות גדולות ור"ח בורא פרי העץ ולולי הקבלה הי' נראה לברך בפה"א קניל"ה.
ומברכין על הפת המוציא לחם מן הארץ. [סמ"ק הלכ' ברכות סימן קנ"א]. פת הנעשה מחמשת המינים. [הגהות רבינו פרץ על הסמ"ק]. וצריך בכל הברכות שם ומלכות כר' יוחנן.
לברך על המזון לפניו ואמרו רבותינו קל וחומר כשהוא שבע מברך כשהוא רעב לא כל שכן: וצריך לברך לפני כל דבר שאוכל: ואם לא בירך מעל מדרבנן.
<h2>דף לו.</h2>
פסקו רבינו חננאל והלכות גדולות שהלכה כרב נחמן באוכל קמח חטים מברך שהכל וכן אמר שמואל שעל דלעת חיה וקמח שעורים מברכין שהכל, פסקינן בפרק המוכר פירות (דף צ"ו) אחד שכר תמרים ואחד שכר שעורים ואחד שמרי יין שיש בהם מים מברכין עליה' שהכל.
<h2>דף לו:</h2>
כתב רבינו יודא שמברכין על כל גרעיני הפירות בורא פרי העץ (ש"ע אם הם מתוקין ואם הם מרים אינו מברך כלל ואם מתקן ע"י האור מברך שהכל) כדאמרינן בפרק כיצד מברכין שהגרעינין חייבין בערלה.
<h2>דף לז:</h2>
חביצא פירוש פירורין שאין בהן כזית מברכין עליהם המוציא. וחביצ' הן פירורין המדובקין יחד ע"י דבש או ע"י דבר אחר בלא בישול אך אם הם מבושלים ואין הפרוסות קיימות אין מברכין, וניל"ש (ניבולי בלע"ז) היכא דקבע סעודתיה עלייהו מברכינן המוציא. והיכא דלא קבע מברכינן בורא מיני מזונות.
<h2>דף לח.</h2>
כל מי הפירות אינן כפירות ומברכין עליהן שהכל. דבש אפילו של תמרים שהכל נהיה בדברו.
<h2>דף לט:</h2>
והיכא שיש פתיתין ושלמין מברך על השלמין ואפילו הן של פת שחור ואם שלימין של שעורים ופרוסות של חטים מניח פרוסה בתוך השלימה ובוצע משתיהן, כן בלילי פסחים מברך שתי הברכות על אכילת מצה וברכת המוציא על השלימה ועל הפרוסה האמצעית ובוצע משתיהן כאחת: פת נקיה טמאה ופת קיבר טהורה ר' חייא בשם ר' אחא או' מברך על איזה שירצה וכן נהגי בפת כשר קיבר ופת שאינו כשר נקיה וטוב להסיר אח' מהם.
<h2>דף מ.</h2>
וצריך שלא יפסיק בין ברכה לאכילה, רק בדבר אכיל' כמו טול ברוך או גביל לתורי וכיוצא בזה ומברכין בכל שהוא לפניו ולאחריו עד שיהא בו כזית.
בירך על פירות האדמה בפה"ע לא יצא, על פירות האילן בפה"א יצא ועל כולן אם אמר שהכל נהיה בדברו יצא ואפילו על הפת.
<h2>דף מא:</h2>
ובדברים הבאי' בתוך הסעודה מחמת הסעודה שרגילים ללפת בהן את הפת אין טעונין ברכה לא לפניהם ולא לאחריהם ומהאי טעמא לא מברכין בורא פרי האדמ' כשאנו אוכלין מרור בלילי פסחים לפי שחובה לאכול, אך שלא מחמת הסעוד' מברכין לפניה' ולא לאחריהם כגון פירות שאין אדם רגיל ללפת בהן את הפת, וכשהוא רוצה ללפת פת עם הפירות טוב הוא שיאכל מעט בלא לחם ויברך לפניהם. והשות' מים או שאר משקין בתוך הסעוד' פסקו רבותינו מאיבר"א דאין מברכים לפניהם רק ביין לבד, והכי משמע לישנא דתלמודא אי הכי ביין נמי ליפטריה פת שאני יין הואיל וקובע ברכה לעצמו פירוש קידוש והבדל', משמע דדברים אחרים פת פוטר.
<h2>דף מב:</h2>
בא להם יין בתוך המזון כל אחד מברך לעצמו בורא פרי הגפן.
<h2>דף מג:</h2>
אמר מר זוטרא בר טוביה אמר רב מנין שמברכין על הריח שנאמר (תהלים ק"נ) כל הנשמה תהלל יה, איזהו דבר שהנשמה נהנית ולא הגוף הוי אומר זה הריח.
היוצא לשדות ולגנות ביומי ניסן ורואה אילנות מפריחין וניצנין עולין אומר בא"י אלוקינו מ"ה שלא חסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהן בני אדם.
<h2>דף מז.</h2>
ואין המסובים רשאים לטעום עד שיטעום המברך אבל בנותן רשות כגון שהוא רגיל לחלק ברכת המוציא למסובין קודם שיאכל הוא או ככרו של כל אחד לפניו מותר. [סמ"ק הלכ' ברכות סימן קנ"א]. וכן לענין ברכת היין והא דאמרינן אין המסובין רשאין לטעום עד שיטעום הבוצע היינו ליקח מאותו פת עצמו שבצע ממנו בעל הבית, מפי מורי הרב ר' שמואל יצו'. [הגהות רבינו פרץ על הסמ"ק]. ואין המברך רשאי לטעום עד שיכלה אמן מפי העונין. וצריך לבצוע מהיכא דקרים בישליה.
<h2>דף נ:</h2>
ואם נתן לתוך פיו בלא ברכה אם הוא מידי דמאיס מסלקו לצד אחר: ומברך עליו ובולעו: ואם איני מידי דמאיס פליט ליה ומברך עליו ואוכלו ואם משקין בולען ומברך.
<h2>דף נג.</h2>
בשמים של עכו"ם ושל נשים אסורים, ואין מברכין עליהם לפי שאסור להריח בהן, בשמים של מת ושל בית הכסא אין מברכין עליהן לפי שעשוין להעביר ריח רע, מגומר שמעשנין בעשנו את הבגדים אין מברכין עליו לפי שלא נעשה להריח המוגמר עצמו, וכן המריח בבגדים המוגמרים אין מברכין עליהן, לפי שאין שם עיקר בשם אלא ריח בלא עיקר.
<h2>דף נד.</h2>
הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל כגון ים סוף ומעברות הירדן מברך בא"י אלהינו מלך העולם שעשה נסים לאבותינו במקום הזה, ומקום שנעשה בו נס ליחיד אותו היחיד ובנו ובן בנו מברכין שעשה לי נס או שעשי' נס לאבותי, ומקום שנעשה בו נס ידוע לצדיק כגון כבשן האש וגוב אריות מברך שעשה נס לצדיקי' במקום הזה.
<h2>דף נח.</h2>
הרואה חכמי ישראל מברך בא"י אלקינו מלך העולם שחלק מחכמתו ליראיו, הרואה חכמי אומות העולם שחכמים מחכמות העולם מברך בא"י אמ"ה אשר נתן מחכמתו לבשר ודם, הרואה מלכי ישראל אומר שחלק מכבודו ליריאיו, מלכי אומות העולם שחלק מכבודו לבשר ודם.
<h2>דף נח:</h2>
הרואה קברי ישראל אומר בא"י אלקינו מלך העולם אשר יצר אתכם בדין וכלכל אתכם ברחמים ולקח אתכם בדין ויודע מספר כולכם והוא עתיד להחיות אתכם בדין בא"י מחיה המתים.
הרואה את הכושים ואת המשוני' בצורת פניהם אומר בא"י אלהינו מלך העולם משנה הבריות כדאיתא בירושלמי הרואה סומים או קטועים או מוכי שחין ובוהקנים וכיוצא בהן מברך בא"י אלהינו מלך העולם דיין האמת ואם נולדו בהן מומין ממעי אמן מברך בא"י אלהינו מלך העולם משנה הבריות, הרואה בריות טובות ומפונקות ביותר ואילנות טובות אומר בירושלמי (שם דף י"ב) אפילו פרה נאה וחמור נאה מברך בא"י אלקינו מלך העולם שככה לו בעולמו.
<h2>דף נט:</h2>
ברכת הגשם אינה נוהגת עתה, שמע שמת אביו והוא יורשו בתחלה מברך בא"י אלהינו מלך העולם דיין אמת ולבסוף אם יש לו אחים מברך הטוב והמטיב אין לו אחים מברך שהחיינו.
<h2>דף ס.</h2>
הנכנס לבית המרחץ אומר יהי רצון מלפניך ה' אלקי ואלקי אבותי שתכניסני לשלום ותוציאני לשלום ותצילני מזה ומכיוצא בזה לעתיד לבוא, וכשיצא מבית המרחץ אומר מודה אני לפניך ה' אלקי ואלקי אבותי שהוצאתני והצלתני מן האור, הנכנס להקיז דם אומר יהי רצון מלפניך ה' אלקי ואלקי אבותי שיהא עסק זה לי לרפואה שלימה לחיים ולשלום כי רופא חנם אתה, הקיז דם אומר בא"י רופא חנם. ההולך למוד גרנו אומר יהי רצון מלפניך ה' אלקי ואלקי אבותי שתשלח לי ברכה בכדי הזה מדד ואחר כך בירך הרי זו תפלת שוא, הנכנס לכרך אומר יר"מ ה' אלקי ואלקי אבותי שתכניסני לכרך זה לשלום נכנס אומר מודה אני לפניך ה' אלקי ואלקי אבותי שהכנסתי לכרך זה לשלום בקש לצאת אומר יר"מ ה' אלקי ואלקי אבותי שתוציאני מכרך זה לשלום יצא אומר מודה אני לפניך ה' אלקי ואלקי אבותי שהוצאתני מכרך זה לשלום וכשם שהוצאתני לשלום כן תוליכני לשלום.
<h2>דף ס:</h2>
הנכנס לישן אומר ברוך אתה ה' אמ"ה המפיל חבלי שינה על עיני ומשקיע תנומה על עפעפי יהי רצון מלפניך ד' אלקי ואלקי אבותי שתשכיבנו לשלום ותעמידני לשלום ותן חלקי בתורתך ותצילני מיצר הרע ומפגע רע ומחלומות והרהורים רעים ותהיה מטתי שלימה לפניך והאר עיני פן אישן המות בא"י המאיר לעולם בכבודו, ובבוקר כשנוטל ידיו בבואו מלעשות צרכיו מברך על נט"י ואשר יצר והמחזיר נשמות וכל סדר הברכה עד גומל חסדים טובים לבריותיו ומברך לעסוק בדבר תורה וכל סדר התפלה.
